גן עירוני מכיל גננת מקצועית, סייעת עד שתיים ועד 35 ילדים. ברמת הדרישות, מונחל סדר יום ברור ומובנה הכולל שעות פתיחה מוקדמות, מפגשים, ארוחת בוקר, חוגים, קבוצות עבודה וכדומה, כאשר יש יותר ציפייה המותאמת לשלב ההתפתחותי שהילדים יעמדו בסדר היום ובתוכנית הלימודים המותאמת. מבחינת רמת העצמאות הנדרשת מהילד, בגן עירוני אחד הדגשים החשובים היא פיתוח וביסוס האוטונומיה של הילד. יש הרבה תשומת לב לכך שילדים יתקדמו במיומנויות היום יום השונות, תוך הפחתה הדרגתית בתיווך של אדם בוגר. ניתן דגש לאכילה ושתיה עצמאית, תהליך הדרגתי של הליכה לשירותים, דאגה להיגיינה עצמית (כגון קינוח אף), פיתוח משחק עצמי או בשיתוף חבר ללא נוכחות מבוגר, ופרידה הדרגתית ממוצץ ומשנת צהריים אליה הילדים היו רגילים. בנוסף לשינויים אלו, יש לזכור שגיל הגן העירוני הוא גם הגיל בו הילד הופך ליותר "חברתי" ומגלה לעומק את יתרונות המשחק והתקשורת עם בני גילו.

איך עוברים את הכניסה לגן העירוני בזרימה?

1. כמה ימים לפני הכניסה לגן, רצוי לגשת עם הילד להראות לו את הגן בצורה פיסית ומוחשית, וכך כאשר הוא יגיע לגן בפעם הראשונה, הוא כבר יכיר את המקום ולא יחווה אותו כמקום זר ומנוכר.

2. בבית – עוד לפני המעבר לגן חדש, מומלץ לדבר על הגן ועל הפרידה מההורים ולהכניס אלמנט חיובי בשיח כמו "אני הולכת לעבודה, כשאני אחזור אבוא לקחת אותך". כמו כן, חשוב לדבר על ההבדלים בין גן פרטי וגן עירוני ולהדגיש ולהעצים את היותם גדולים יותר, אחראים יותר, עצמאיים יותר וכו'.

3. תנו לילדים לקחת חלק פעיל בהחלטות כמו: בחירת התיק, בחירת הבגד שילבש לגן וכו' ( רצוי ערב קודם ולא באותו הבוקר).

4. ביום הראשון בגן, תנו לילדים הצעירים יותר להביא חפץ מעבר/ חפץ בטחון (לאו דווקא מוצץ או חיתול) – כמו ספר, בובה או צעצוע אהוב, שידגיש את הקשר בין הגן ובין הבית, משהו שהם מביאים מהמקום המוכר והבטוח (לאחר תקופת ההסתגלות, רצוי להפסיק ולהביא).

5. חשוב מאוד להציג בפני הילד את אנשי הצוות, את הפינות בגן, לתת לו את הזמן להיפתח, לגשת, לשחק ולאט לאט להפוך לרקע.

6. וודאו שאנשי הצוות זיהו את ילדכם ושמו לו משהו עם שמו, תליון, מדבקה וכו', מהלך כזה מעניק ביטחון לילד וגם כשיפנו אליו בשמו זה ייתן לו תחושת בטחון נוספת.

7. כשמגיעים לשלב הפרידה, הפרידה צריכה להיות קצרה, גם אם הילד בוכה, משום שהתעכבות נוספת של ההורה מראה לילד שגם לנו קשה – וזה מערער את הביטחון של הילד. כשנפרדים חשוב לומר מילת פרידה כמו "להתראות", "ביי ביי" או "שלום", לא לברוח, לא להתחבא, ולומר מתי תחזרו לקחת אותו בציון זמן שילדכם יבין מבחינת סדר היום בגן, כמו "אאסוף אותך אחרי ארוחת צהריים".

8. היו ערים לתחושות שלכם – ברגע שאתם לחוצים ממעבר הילד לגן (מחשבות כמו יהיה לו קשה, הוא מסכן ודומיהן), אתם משדרים לילדכם את המסר הזה, גם אם הוא לא מילולי, משום שהתחושות ישודרו גם באמצעות שפת גוף, תנועה, אינטונציה וכו'. היו אסרטיביים, שדרו לילד בטחון ושמחה על כך שהוא גדל ומתקדם שלב. שימוש במונחים חיוביים כמו "אתה בגן טוב", "יהיה לך כיף", "אם אתה צריך משהו תפנה ל…." והצגה בפניו של אחד מאנשי הצוות, כל אלה יגבירו את תחושת הביטחון.

9. במקרים רבים לילד יותר קל להיפרד מאחד ההורים, ורצוי שבתקופת ההסתגלות אותו הורה ילווה את הילד לגן.

10. שגרה מעניקה לילדים ביטחון. לכן חשוב למרות ההתרגשות, לבנות ולשמור על שגרת יום סדירה, מתחיל מהבוקר בבית: לדאוג לבוקר רגוע, עם חיוך, חיבוק ונשיקה, שטיפת פנים וצחצוח שיניים, ולהקפיד ככל הניתן שילדכם יאכל משהו קטן לפני היציאה מהבית. ארוחות הבוקר בגן מתקיימות בסביבות השעה תשע, וילדים שמתעוררים מוקדם לעיתים רעבים כבר בשעה הזו, דבר שיכול גם הוא להשפיע על מצב הרוח ובהכרח על הפרידה.

והערה חשובה לסיום: בחודשים האחרונים אנו עדים לצבר של פרסומים קשים על אירועי התעללות בפעוטונים ובמסגרות לגיל הרך. נושא מטריד זה מדיר שינה מהורים רבים, אשר חשים חוסר אונים, בלבול, חוסר אמון וסקפטיות מול צוות גננות וסייעות חדש ולא מוכר, בגן החדש. ואולם, דווקא בנושא זה חשוב לי להדגיש כי במעבר לגן עירייה הילד עובר למסגרת מוסדרת המפוקחת על ידי משרד החינוך, ובנוסף גילו הבשל כבר מאפשר לו (בסיוע דיבוב) לספר או לאותות לכם על האקלים החינוכי והכללי בגן העירוני החדש. בהצלחה וקליטה קלה.

מעיין אטיה, מדריכת הורים ומנהלת בית הספר להורות "מעיין ההורות"
ליצירת קשר עם מעיין ולייעוץ פרטני: maayan.hahorut@gmail.com