הורות

קולו של אבא: לאן נעלמו השוקו והלחמניה של הקייטנה?

אילוסטרציה אילוסטרציה

על הוויכוחים הגועשים שהיו בקבוצת הוואטסאפ של הקייטנה בנושא התזונה, שמעתי בזמן שטחנתי על השיש את הצהובים של הביצה, שהילדים שלי לא מוכנים משום מה לגעת בהם. ניסיתי להסביר להם שכדאי, כי זה החלק הטוב עם כל השומן והכולסטרול, אבל הם לא מבינים עניין, וככה יוצא שאני אוכל בערך שישה כאלה ביום. עכשיו נותר רק לגלות מה אכילת חלמונים מופרזת מביאה איתה קודם – שרירים או סתימת עורקים.

אני לא מצליח להבין את הבלגאן הזה שפרץ בקבוצה שלנו. נכון, לא כולם חייבים להיות כמוני ולטחון בלי הכרה חלמונים מעל השיש, אבל גם לדרוש שהכריכים בארוחת העשר ייעשו עם לחם כוסמין וגבינות רזות זה לא בדיוק הדבר הכי שפוי בגן. אין לי שום דבר נגד חינוך לאוכל בריא מגיל צעיר, אבל לחם כוסמין? המצב היום כל כך חמור שילדים בני 3 או 4 כבר לא יכולים לצבור לעצמם קצת זיכרונות של שוקו ולחמניה?

האימהות בקבוצת הוואטסאפ (איכשהו זה תמיד האימהות) חושבות שלא. הן רוצות שיבטיחו להן בישול נטול שמן בצהריים ודיווח על כל מרכיבי הארוחה. כנראה שהייתי צריך להפוך לאבא כדי להיווכח שבין ניג'סיות לטירוף עובר לפעמים רק קו דק. ממש מזל שלאותן אימהות לחוצות אין מושג שבכל פעם שהילדים שלהן באים אלינו הביתה הם מקבלים נחשי גומי עמוסי סוכר, כי מזה כבר באמת לא הייתי יכול לצאת. אגב, קבלו טיפ הורי – שכנעו את את הילדים שכל הנחשים המסוכרים אותו הדבר, וקחו לעצמכם בחשאיות מרבית את כל הירוקים. תודו לי אחר כך.

בסופו של דבר הוחלט ללכת בקייטנה על פתרון ביניים – ההורים יקבלו מדי יום דיווח על תוכן ארוחת הצהריים (ליין ההימורים למחר כבר נפתח), ולארוחת העשר יתווסף פרי קיץ. כמו שיצא לי להכיר סייעות, השמן ימשיך לזרום בארוחות הצהריים כמים גם בלי קשר למה שהן מבשלות, וכמו שאני מכיר ילדים, פרי קיץ זו רק הגדרה אחרת לדבר שמתגלה במצב של רקב מתקדם כשמכינים את התיק למסגרת בבוקר שלמחרת. אבל בסדר, עכשיו אותן אימהות מרגישות שהן נאבקו למען מטרה נעלה, או לפחות כך הן יגרמו לחברי הפייסבוק שלהן להאמין, ואני מתקרב להגשמת החלום של עוד קבוצת וואטסאפ קצת פחות פעילה.

אבל האמת היא שמתחת למעטה הציניות, אני די מעריץ את היכולת של אותן נשים להתדיין לגבי נושאים שמעולם לא גירדו את קצה תודעתי: באיזה סוג של סירים משתמשים בגן, מי מבשל מה והאם צריך להוסיף סוכר לשוקו. רק תעשו לי טובה, ואל תתחילו לנהל מלחמת חורמה על כל רכיב בתפריט. אלה ילדים בני 5, ובסופו של דבר, כמה שלא נתאמץ, לא נוכל לשנות את שני המרכיבים העיקריים בתפריט שלהם – סוכר ונזלת.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות