הורות

יחסינו לאן: איך לשמור על ריב שלא יצא משליטה?

אילוסטרציה אילוסטרציה

הקורונה בשילוב עם החופש הגדול מייצרת בבתים רבים הרגשה של ״סיר לחץ״. יש המון כדורים באוויר והרבה אתגרים להתמודד איתם. חרדות, לחצים כלכליים, סגרים ובידודים מכניסים משפחות רבות למתח שמעצים לא פעם את הקשיים במערכות היחסים בבית ואז התקשורת משתנה.

אנחנו רגילים לחשוב שריבים מנבאים שחורות. זוג רב? אולי ייפרדו. ההורים רבים הרבה? אולי יתגרשו. ילדים רבים עם ההורים? בטוח מערכת היחסים גרועה. אז אולי ראוי להתחיל מהסוף. אין קשר בין כמות הריבים לאיכות מערכות היחסים. הדגש צריך להיות לא על כמה רבים אלא על איך רבים. מהו הסגנון של הריב? מהי המנגינה שלו? ולא פחות חשוב – כיצד הוא מסתיים? בסופו של דבר גם ריב הוא בדיוק כמו ריקוד בין שני אנשים, ולכל שני אנשים יש סגנון ייחודי להם. אני לא רבה עם בעלי באותו האופן שאני רבה עם הבת שלי.

על כל דקה של ריב – תנו 5 דקות של אהבה

המטרה שלנו היא לייצר מנגינה שתאפשר לנו חיים מאושרים יחד לאורך זמן והדרך לעשות את זה היא לדאוג שהזמנים הטובים יהיו גדולים יותר מהזמנים הרעים – ולא סתם לדאוג, אלא להקפיד על יחס של 1:5. הכוונה היא שעל כל דקה של ריב עלינו לתת לפחות 5 דקות של אהבה, שלום ורעות. בעשותנו כן, אנחנו מייצרים ״בנק״ של רגעים טובים, מאגר של חוויות רגשיות נעימות שיגנו על מערכות היחסים שלנו בזמני משבר, בזמני מריבות ומתחים.

אז נחזור רגע למנגינה של הריב, והנה 4 ״רוצחים שקטים״ (שבאופן מעניין צעקות לא אחד מהם):

1. בוז וזלזול – סרקזם, ציניות, גלגולי עיניים והומור שחור מושחז נמצאו כמנבאים חוסר שביעות רצון בתוך מערכת היחסים. למעשה כאשר אנחנו נוהגים כך כלפי מישהו אחר אנחנו מזלזלים בו וזהו ״רעל סמוי״ שבסופו של דבר מפיג כל רצון לשיתוף פעולה.
2. ביקורת – אחד הדברים שמאפיינים ריבים שנגמרים רע זו ביקורת שיצאה משליטה, כזו שמגיעה למחוזות ההכללה בסגנון של ״אתה אף פעם לא x …״ ביקורת שיש בה עלבון ואין בה פתרון.
3. מגננה – מתרחשת כאשר אנו מותקפים ובמקום להכיל את ההתקפה אנחנו תוקפים חזרה, לפעמים באופן חמור יותר.
4. התעלמות – זהו דפוס תקשורת שמגיע לרוב בשלבים הסופניים יותר של מערכת היחסים. האחד מדבר והשני מתעלם ממנו בכוונה.

ופה חשוב לציין, אין זוגות ואין משפחות שלא ״חוטאות״ לפעמים בדפוסי התקשורת השליליים. המטרה היא לא להימנע מהם (פשוט כי אי אפשר), אלא לנסות ולשמור כמה שיותר על ריבים בעצימות נמוכה, ולא פחות חשוב להגיע עליהם עם יתרת זכות של רגעים טובים. כי ריב לוקח קרדיט מהבנק הרגשי שלנו ואנחנו צריכים לתדלק אותו כל הזמן ולא להיכנס לאוברדרפט.

דנה אמר היא מנתחת התנהגות מוסמכת, מדריכת הורים, מרצה, מומחית בליווי התא המשפחתי ומפתחת סדנה ראשונה מסוגה המכינה זוגות במעבר להורות.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות