אילוסטרציה
לפי דוח מיוחד של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, יחידה 105 להב 433 כ- 2,590 אירועי מצוקה וחשש לאובדנות טופלו במוקד 105 מאז יום הקמתו בשנת 2018, רובם של בני נוער בגילאי 12-15.
הנתון המפתיע של הדוח הוא ש- 54% מסך כלל האירועים התקבלו בתקופת הקורונה, כך שמאז מרץ 2020 נרשמה עלייה חדה.
בתקופת הקורונה נצפתה עלייה בכמות הפוסטים המביעים מצוקה קשה ומעידים על דיכאון וחשש לאובדנות, ובד בבד הגיל הממוצע של כותבי הפוסטים בעלי תוכן אובדני ירד בהתמדה. בני נוער רבים ציינו שמגפת הקורונה יצרה עומס רגשי משמעותי בחייהם. גם החזרה לשגרה, שהינה דבר חיובי, נשאה בחובה קשיים ומורכבות, בין היתר בשל הצורך להתאקלם מחדש למסגרות.
ב- 90% מהפוסטים תיארו הכותבים מחשבות אובדניות, מתוכם קרוב לשליש תיארו מחשבות אובדניות עם כוונה ממשית להתאבד. 10% מהפוסטים תיארו ניסיונות אובדניים בפועל.
במצבים אלו, מוקד 105 פועל על פי נוהל חירום ומטפל בכל אירוע במטרה להציל חיים באמצעות הגורמים הרלוונטיים בקהילה, במערכות החינוך, הרווחה והבריאות, ולהעניק מעטפת תומכת.
גורמי סיכון עיקריים לאובדנות
מהנתונים שמציג הדו"ח עולה כי מצבם של ילדים ובני נוער, שטרום מגפת הקורונה התמודדו עם קשיים נפשיים, לימודיים וחברתיים, החריף בתקופת הקורונה. המצב "הנורמלי החדש", החליש עוד יותר את מערכות התמיכה הקיימות וכל אלה באו לידי ביטוי בעוצמת התחושות הקשות שעלו בפוסטים. מהנתונים שהתקבלו מהמערכות של משטרת ישראל, משרדי החינוך והרווחה וגורמים בקהילה עולה כי מרבית הכותבים שביטאו מצוקה אובדנית ברשת סובלים משלושה גורמי סיכון עיקריים:
1. קשיים משפחתיים: תפקוד זוגי והורי לקוי וקשיים ביחסים בין ההורים לבין הילד/ה.
2. הפרעות נפשיות: הפרעות קשב וריכוז, חרדות והפרעות אישיות, דיכאון והפרעות פוסט-טראומטיות על רקע פגיעות מיניות הכוללות אשפוז.
3. קשיים חברתיים ולימודיים: התנהגויות חברתיות כמו חרם, בריונות, ביוש (שיימינג), דחייה חברתית ועוד. בנוסף, עלו קשיים סביב הלימוד מרחוק.
את הצד האופטימי אפשר למצוא בתגובות של גולשים ברשת אל תכנים של מצוקה וחשש לאובדנות, כדוגמת הזמנה לשיחה פרטית, אמירות השוללות את המעשה האובדני וגם עצות כיצד להתמודד עם התחושות הקשות. תגובות אלו, מלמדות כי בני הנוער ואזרחים משמשים כשומרי סף למניעת אובדנות, ומתגייסים במצבי משבר לסייע. הכשרות שומרי סף למניעת אובדנות נערכות כל העת בחסות היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות.
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב: "הנתונים המוצגים בדו״ח הם קשים. בתקופת הקורונה בפרט, אך גם לפניה, מספר רב של בני נוער הגיעו לנקודת שבר קשה. במוקד 105 נעשית עבודת קודש של הצלת חיים, לא פחות מכך. פעילות זו של מוקד 105 ודסק השותפויות לסיוע לאותם בני נוער היא ״היד הרכה״ והפנים היפות של משטרת ישראל והמשרדים האזרחיים השותפים לעשייה, שנותנים מענה למצוקות האזרח בחיים עצמם. אנחנו נמשיך לחזק ולפתח את המענים הללו ונמשיך לפעול ברגישות ובנחישות הנדרשת בשביל להסביר לכל נערה ונער – אתם חשובים לנו".
מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, תומר לוטן: "הנתונים המטרידים הללו מצביעים על קשר ישיר על רקע מצוקות אישיות ומשפחתיות של ילדים ובני נוער בשנת הקורונה. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הפועל 24/7, נועד לסייע לנו כחברה ולספק רשת הגנה לילדים ובני נוער בכלל האירועים ובפרט בחשש לאובדנות. בהנחיית השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, המשרד ימשיך לתגבר ולהעצים את המטה הלאומי על-מנת לתת טיפול מיטבי למצבי החירום השונים.
במצבי משבר אקוטיים שבהם עולה חשש לאובדנות ולחיי אדם בקרב קטינים ברשת, יש לפנות למוקד 105 הפועל 24/7. במקרים שבהם הכותבים הינם תלמידים במוסדות החינוך, המשך הטיפול מועבר לבתי הספר בעזרת המפקחת על היועצים ומדריכת היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות של שפ"י. במקרים בהם נדרשת תמיכה רגשית ניתן לפנות גם לעמותות המציעות התערבות במשבר 24/7 כמו ער"ן או צ'אט של סה"ר.
המגיפה והדור הבא: כך השפיעה הקורונה על מצבם הנפשי של בני הנוער
