הורות

זה מתחמם: תערוכה חדשה תלמד אותנו על משבר האקלים

תערוכה משבר האקלים תערוכת משבר האקלים
בשנים האחרונות הפך משבר האקלים ממושג מדעי למציאות מוחשית. הטמפרטורה הממוצעת הנמדדת על פני כדור הארץ עולה, שוב ושוב נשברים שיאי טמפרטורה במקומות רבים בעולם, ואנו חווים אירועי מזג אוויר קיצוני, הרס מערכות אקולוגיות ופגיעה במגוון הביולוגי. כמאתיים שנה חלפו מאז המהפכה התעשייתית, וההתפתחות הטכנולוגית ממשיכה לצבור תאוצה ולהשפיע על כל תחום בחיינו. אך ההישגים הטכנולוגיים גם גובים מחיר, שכן התלות שלנו בנפט, בפחם ובגז טבעי מובילה לפגיעה בכדור הארץ ובנו.

המשבר כבר כאן, והוא בכל מקום

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א מציג תערוכה מקורית חדשה: זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו.
התערוכה מציגה מגוון עדויות למשבר האקלים ולהשפעותיו, בישראל וברחבי העולם, אך מדגישה כי עדיין יש הזדמנות לבלום את השינויים הגורמים למשבר ולצמצם את פגיעתו, בנו ובסביבה; כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לקחת חלק ולהשפיע – לסייע בבלימת השינוי ובצמצום המשבר. התערוכה מנגישה לקהל הרחב את הנושא המורכב של שינויי האקלים, ומציגה כיצד ידע, מעורבות והירתמות לנושא, הן כיחידים והן כקהילה, יכולים לקדם שינוי משמעותי.
התערוכה החדשה, שעל הפקתה עמלו במוזיאון יותר משנה ובמהלך סגרי הקורונה, מציגה את הממצאים המדעיים העדכניים ביותר בתחום וכן את השפעת המשבר עלינו ועל הטבע סביבנו, בישראל ובעולם, תוך שימוש באמצעים אינטראקטיביים, סרטונים ומחשבון מקוון לבדיקת טביעת רגל פחמנית אישית, שפותח במיוחד לתערוכה ומותאם לישראל.
מתוך התערוכה | צילום: דור קדמי
מתוך התערוכה | צילום: דור קדמי
התערוכה מציעה התבוננות במתרחש כיום בכדור הארץ, וקוראת למבקרים בה להצטרף למאמץ המשותף לבלימת משבר האקלים ולהרחבת מעגלי הדיון הציבורי בנושא. התערוכה גם מציגה למבקרים הצעות פשוטות לשינוי הרגלים וסגנון חיים. הביקור בתערוכה גם הוא עצמו פעולה של שינוי: העלאת המודעות למשבר האקלים ודיון ציבורי בנושא חשובים והכרחיים להנעת שינוי כולל. באופן זה, כל מבקר ומבקרת הם חלק מהשינוי, ויכולים להשפיע בעצם הפצת התכנים והתובנות.
התערוכה תוצג בגלריית התערוכות המתחלפות של המוזיאון, ותשולב גם בתערוכות הקבע של המוזיאון. בנוסף, במסגרת התערוכה פותחה עמדה אינטראקטיבית, המציגה את השפעות משבר האקלים על החי והצומח ומוצגת כחלק מתערוכת הקבע ״מארג החיים״.
לדברי פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט: "כמוזיאון מחקרי, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט עוסק בניטור השינויים החלים במגוון הביולוגי כתוצאה משינויי הסביבה, ביניהם שינויים הנגרמים משינוי האקלים, ושימוש בשינויים אלה לחיזוי שינויים עתידיים והשלכותיהם. לצד חוויית הביקור בתערוכה, אנו שואפים גם להפוך את המבקרים לסוכנים של שינוי, שיישאו את הבשורה אל מחוץ לכותלי המוזיאון וירתמו רבים נוספים לשינוי הדרוש לנו כל כך".
לדברי אלון ספן, מנכ"ל מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט: "המוזיאון רואה חשיבות רבה בחשיפת הנתונים על משבר האקלים ובהנגשת הנושא הבוער, על אף מורכבותו, לקהלים רחבים ככל האפשר, כדי להציבו במרכז הדיון הציבורי כאן בישראל. המדיום המוזיאוני יוצר הזדמנות להמחיש ולדמות מציאות מורכבת ותהליכים שגורמים לה, לצד תחזיות לעתיד, תוך הקפדה על חוויית המבקרים ועידוד סקרנות. אני מקווה שהתערוכה תציף שאלות, אך גם תציע אפשרות לשינוי הרגלים אישיים".

מה מחכה לכם בתערוכה זה מתחמם?

במסע להבנת משבר האקלים יעברו המבקרים בין אזורים ותחנות שונות ברחבי המוזיאון ובחלל התערוכה, שימחישו את המצב ויציגו את מונחי היסוד בתחום – ביניהם:
כאן ועכשיו – מה בעצם הבעיה?
התחנה מציגה את התהליכים שהובילו אותנו למצב הנוכחי. במאתיים השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית העולם ממיליארד בני אדם לשמונה מיליארד בקירוב. עם ההאצה הטכנולוגית והגידול בדרישה לאנרגיה ולמזון, הולכת וגוברת השפעתה המכרעת של האנושות על המערכות האקולוגיות והפיזיות של כדור הארץ, שכורעות תחת הנטל.
פחמן: מהו פחמן ולמה כולם מדברים עליו?
פחמן הוא אבן הבניין של החיים על פני כדור הארץ, והוא משתתף בתהליכי הנשימה, החיים והמוות של בעלי חיים וצמחים. הוא לא נוצר או נהרס, אלא נע במחזוריות בין הים, היבשה והאטמוספרה. כאשר בני האדם משתמשים בקצב מוגבר בנפט, בגז טבעי ובפחם, שהיו קבורים במעמקי האדמה במשך מיליוני שנים, הם מעלים את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, ולמעשה, מְפֵרִים את מחזור הפחמן הטבעי. עם הפעולות שגורמות להפרת איזון הפחמן נמנים גם גידול מוגבר של בקר, חקלאות אינטנסיבית וכריתת יערות.
גזי חממה: מה הבעיה עם אפקט החממה? ואיך זה קשור אלינו?
בתערוכה יוצגו צילומים ייחודיים ממצלמות מתקדמות (פרי פיתוח ישראלי של חברת אופגל), המאפשרות לראות את פליטות גזי החממה (פחמן דו-חמצני ומתאן) ממקורות שונים, המתרחשות כל הזמן אך אינן נראות לעין האנושית, במקומות שונים בישראל. גזי חממה מאפשרים לקרינת השמש לעבור דרכם, אך קולטים את קרינת החום שנפלטת מפני כדור הארץ. כך, החום נשמר באטמוספרה, בדומה למתרחש בחממה לגידול צמחייה.
מחשבון טביעת רגל פחמנית – פיתוח מקורי לתערוכה
מחשבון מקוון ייחודי, הראשון המותאם לישראל, שפותח במיוחד עבור מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. המחשבון יסייע למבקרים בתערוכה ולגולשים מהבית להעריך מהי פליטת גזי החממה הנגרמת מהרגלי החיים שלהם. כל שאלה והערכה נבחרו בקפידה, בהתחשב בתוצאות המחקר המעמיק שנערך על הרגלי הצריכה של תושבי ישראל.
טביעת רגל פחמנית: כמה עצים אני 'עולה' 
כמה עצים דרושים כדי לקלוט בחזרה את פליטות גזי החממה מארוחת הצהריים של היום? כיום, המניע הראשי לכריתת יערות ושריפתם הוא הסבת שטחי קרקע לחקלאות, בעיקר לגידול בקר ולגידול מזון לבעלי חיים (לכך מצטרפים גם המתאן והחנקן הדו-חמצני, גזי חממה עוצמתיים במיוחד, המשתחררים בתהליכי גידול הבקר ומזונו). לייצור המבורגר אחד, במשקל 200 גרם, נדרשים 12 ק"ג פחמן דו-חמצני,  כמות שהיא שוות-ערך לפליטות פחמן דו-חמצני מנסיעה ברכב פרטי מתל אביב לחדרה.
קפסולות הזמן
כיצד יודעים שההתחממות והעלייה הנוכחית בריכוז גזי החממה הן תקדימיות וקיצוניות? מה יודעים על האקלים שהיה לפני שהתחילו מדידות המכשירים? תחנה ייעודית זו תבחן באמצעות המחשות ופריטים נדירים את הטמפרטורות וריכוז גזי החממה שהיו בכדור הארץ לפני מאות אלפי שנים: שכבות סלע וקרח מקידוחי עומק, נטיפים וזקיפים במערות, אלמוגים, גרגרי אבקה של צמחים ושכבות משקעים שהצטברו בקרקעית ים המלח לאורך השנים. דרך ניתוח הרכב השכבות השונות  והצלבת הנתונים בין ראיות שונות ניתן לשחזר את ההיסטוריה ולתת מענה לשאלות על העבר. בישראל קיים מצבור מגוון, ייחודי ורחב יחסית של עדויות על האקלים הקדום באזורנו.
כיצד שינוי האקלים פוגע בחיינו כאן?
שינויי האקלים משפיעים על כל תחום בחיינו במישרין ובעקיפין. אפילו עלייה קטנה בטמפרטורה הממוצעת גוררת שינויים בדפוסי מזג האוויר ואירועי קיצון, וכך מגדילה את הסיכונים של פגיעה בבריאות, בביטחון התזונתי, באספקת המים, בביטחון הדיור וברווחת החיים של כולנו. בישראל, קצב עליית הטמפרטורה הממוצעת מואץ יחסית לקצב העולמי ואנו עלולים להיות עדים לשריפות מרובות ולחוסר יציבות אזורי. אמנם סיכונים אלו משתנים ממקום למקום, אבל דבר אחד משותף להם: ככל שכדור הארץ יתחמם, כך אנשים רבים יותר יסבלו מהשפעות משבר האקלים על חייהם.
הפשרת הקרחונים
מדוע הקרחונים בכדור הארץ כל כך חשובים וכיצד הם שומרים גם עלינו כאן בישראל?
האוקיינוסים: עד כמה גבוה יהיה מפלס הים?
בתיהם של 680 מיליון איש נמצאים בסכנת הצפה, ומתקנים ותשתיות צפויים להיהרס. במצב כזה, קיימת סכנה כי יחולו עימותים על משאבים – מזון, מים נקיים וקרקע  – מה שעלול להוביל לחוסר יציבות גיאופוליטית. מתקן פעילות ימחיש את עליית מפלס הים מאז המהפכה התעשייתית ביחס לגובהם של המבקרים,  וכיצד צפוי המפלס להמשיך ולעלות אם ההתחממות הגלובלית תמשיך בקצב בנוכחי.
תגובת שרשרת בדרך אל נקודת האל-חזור האקלימית 
המבקרים יוכלו להפעיל תגובת שרשרת, הממחישה כיצד התחממות המערכת, בשל פליטת גזי חממה עקב פעילות האדם, עלולה לגרום לתגובה שהולכת ומתעצמת ומאיצה את ההשפעה על האקלים.
סוכני שינוי: שינוי אישי והתחייבות 
למבקרים בתערוכה תהיה הזדמנות לבחון: האם יש שינוי שאותו יוכלו ליישם בחיי היום יום ולהתחייב אליו? האם יהפכו הם עצמם לסוכנים למען העתיד?

"זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו", מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל אביב.

ימים א–ה ושבת: 9:00–19:0. יום ו: 9:00–15:00.
שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות