תסמיני הדמנציה שכיחים יותר מעל גיל 65, על כן ככל שתוחלת החיים עולה, כך עולה מספר החולים. לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי חיים כיום ברחבי העולם כ- 50 מיליון בני אדם עם תסמינים של דמנציה ומדי שנה נוספים כ- 10 מיליון חולים חדשים, מתוכם כ- 9% צעירים מגיל 65. בישראל, מנתוני משרד הבריאות עולה כי כיום חיים כ- 150 אלף חולים מאובחנים בדמנציה.
ישנם סימנים מוקדמים שמאפשרים לבני המשפחה לזהות את התחלת הדמנציה, פניה לאבחון והתאמת טיפול מיטבי להורה. דמנציה ,הנקראת גם שיטיון או קיהיון, היא שם כולל לקבוצת מחלות שגורמות לירידה קוגניטיבית שעלולה להתבטא בירידה בזיכרון, ביכולת החשיבה ובשפה. בנוסף דמנציה גורמת לשינויים במצב הרגשי וההתנהגותי של הקשיש ולירידה בתפקוד המוטורי, לעיתים עד לדרגה של הגבלה.
למרות שגיל מתקדם מעלה את שכיחותה, ישנם גורמי סיכון רבים הניתנים לשליטה ותלויים באורח החיים של האדם. גורמי סיכון שכיחים לחלות בדמנציה הינם מחלות לב וכלי דם, סכרת לא מאוזנת, חוסר פעילות קוגניטיבית, דכאון והימנעות מאינטרקציה חברתית, שתיית אלכוהול ועישון.
סוגי דמנציה:
· יש להבחין בין דמנציה לאלצהיימר – בעוד שאלצהיימר היא מחלה, דמנציה היא תסמונת, שילוב של כמה תסמינים האופייניים למחלות ניווניות של המוח. אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר הכוללת תסמינים של דמנציה, וכ- 70%-60% מכלל הסובלים מדמנציה הם חולי אלצהיימר.
· דמנציה עם גופיפי לואי – השניה בשכיחותה אחרי אלצהיימר. דמנציה שקיימים בה שילוב של תסמיני אלצהיימר עם תסמיני פרקינסון.
· דמנציה וסקורלית – נובעת מנזק שנגרם לכלי הדם והפרעה באספקת החמצן לתאי המוח. מתפתחת בהשפעת הגורם התורשתי ובעיקר בשל מחלות לב וכלי דם על רקע אורח חיים לא בריא.
סימנים מוקדמים לדמנציה
ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של הדמנציה, מכיוון שהקשיש שלקה במחלה יתקשה לבצע פעולות יומיומיות שגרתיות, ולמעשה עלול לסכן את עצמו. בעניין זה מוטלת אחריות רבה על בני המשפחה. ככול שהם יקדישו תשומת לב למבוגרים ששוהים בבית הם יוכלו לזהות את הסימנים הראשוניים ובכך להגן על היקרים להם. דוגמאות לסימנים מוקדמים :
· קושי בדיבור ,בהתנסחות וניהול שיחה קולחת – קושי באיתור מילה מסוימת תוך כדי דיבור ועצירה לעיתים קרובות.
· ירידה בזיכרון החוויתי לטווח קצר – מתבטא בשכחה של אירועים שהתרחשו לאחרונה.
· ירידה ביכולות התפקודיות – קושי בביצוע פעולות שגרתיות שלא מחייבות ידע חדש או למידה כמו התארגנות והכנת אוכל.
· התמצאות לקויה במרחב ובזמן- כגון מיקום,שנה, עונה ועיתוי.
· נטייה מוגברת לעצבנות ושינויים בהתנהגות המוכרת – כולל צמצום האינטראקציות החברתיות וקושי לתכנן או למצוא פתרונות לבעיות.
במידה וחלק מהסימנים הללו מופיעים אצל האדם המבוגר חשוב להתחיל תהליך של אבחון מקצועי.
אבחון הדמנציה
אבחון הדמנציה כולל תשאול הקשיש בנוגע להיסטוריה הרפואית שלו, והשינויים שחלו בתפקודו, בהתנהגותו ובמצב רוחו. בנוסף, תיערך בדיקה להערכת היכולות הקוגניטיביות והמנטליות ובדיקות הדמיה של המוח על ידי CT או MRI. אבחון וטיפול מוקדם מאט את קצב היריד המנטלית ומעכב את התקדמות הדמנציה.
התמודדות המשפחה
לצד האבחון המקצועי, יש לשים דגש על ההשלכות של הופעת הדמנציה על בני המשפחה שמטפלים בקשיש. הופעת הדמנציה מטלטלת את עולמם של בני המשפחה ודורשת מהם לעשות שינויים משמעותיים באורח החיים. על מנת שיוכלו להגן על האדם החולה בדמנציה הם צריכים לייצר פתרון של השגחה עבורו במשך שעות היום ולעיתים גם בלילות. יש צורך לעשות שינויים במרחב הביתי ולהתקין אביזרים בטיחותיים לטובת שלומו הגופני ומניעת חבלות.
לעיתים בני המשפחה נאלצים לעזוב את עבודתם או לצמצם היקף משרה על מנת שיוכלו לטפל בהורה. שינוי זה גובה מחיר נפשי מבני המשפחה שרואים לנגד עיניהם את ההתדרדרות במצב וחוסר אונים וקושי להתמודד.
ישנם מספר אופציות להתמודדות עם הופעת הדמנציה מבחינת בני המשפחה. יש שיבחרו להתמודד עם המצב בעצמם ויפנו את זמנם לטובת שהייה לצידו ומענה לצרכיו. אחרים יראו לנכון להביא השגחה לביתו בדמות מטפל/ת. אופציה נוספת היא מציאת מוסד גריאטרי הולם ומותאם לצרכיו של הקשיש.
חשוב לציין שאין אופציה אחת שהיא הנכונה וכל אחת מהאפשרויות מורכבת וגובה מבני המשפחה מחיר נפשי וכלכלי כבד. כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע ולשקול את כל האופציות על מנת להעניק לקשיש את הטיפול המיטבי עבורו שיתן גם מענה לצרכי בני המשפחה.
