האם צמח הקנאביס יעיל גם נגד השמנת יתר? החומר CBD, קנבינואיד ללא פעילות-פסיכו-אקטיבית בקנאביס, נחקר היטב בשנים האחרונות בגלל הפוטנציאל הרפואי שלו ונחשב כיום לטיפול אפשרי עבור חולי אפילפסיה, דלקת, הפרעות חרדה ועוד מספר הפרעות גופניות ונוירו-פסיכיאטריות שכיחות אחרות.
מקורו של ה-CBD הוא בחומצה הקנבידיאולית CBDA, אשר ניתן למצוא בצמח הקנאביס. בתהליך טבעי שנקרא דה-קרבוקסילציה משתחררת מולקולת פחמן דו-חמצני, ו-CBDA הופך ל-CBD. בעוד שהתכונות הביולוגיות והטיפוליות של CBD כמווסת תיאבון וירידה במשקל תוארו בספרות המחקרית, הידע הפרמקולוגי לגבי השפעת ה-CBDA מוגבל ומצומצם.
"בעוד שכולם דנים ב- THC וב-CBD, קנבינואידים אלה הם למעשה חומר משני ומופיעים רק אחר כך בצמח", הסביר פרופ' רפאל משולם בראיון שקיים לאחרונה בנושא זה. "במקור יש חומצה המופיעה בצמח, וחומצות אלו הן עולמות מסתוריים של תרכובות החזקות בהרבה מקנבינואידים. חומצות קנבידיוליות אלו לא היו יציבות, ולכן הן חסרות תועלת בפיתוח תרופות – כך סברו עד לאחרונה".
בניסיון לייצב את החומצה CBDA ולהגדיל את יעילותה, בוצע מחקר בהובלת פרופ' יוסי תם, מהמחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, במסגרתו סונתזה נגזרת חדשה של החומר. מדובר במולקולה קנבינואידית סינתטית ויציבה אשר נמצאה בעבר כיעילה במיוחד נגד דיכאון וחרדה אך מעולם לא נחקר הפוטנציאל שלה בהפחתת תיאבון, ירידה במשקל והשמנת-יתר. קשר זה עניין מאוד את קבוצת המחקר של פרופ' תם.
במהלך המחקר קיבלו עכברי מעבדה נגישות מלאה למזון עתיר שומן ותזונה סטנדרטית למשך 14 שבועות, בסופם סבלו מהשמנת יתר. לאחר מכן, טופלו העכברים במשך 28 ימים בנגזרת החדשה של חומצת CBDA. התוצאות הראו כי החומר תרם בהצלחה לירידה במשקל ולהפחתת מסת השומן אצל העכברים. גם תופעת לוואי כמו היפרלפטימניה (Hyperleptinemia), עודף בדם של ההורמון לפטין המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות, הנגרמת כתוצאה מהשמנת יתר, פחתה באופן משמעותי. העכברים הראו פעילות יתר והתרוצצו מרצון במרחבים שהוקצו להם, מבלי שנדרשו לקבל סיוע. כמו כן, נצפה שיפור במאזן השומנים בדם העכברים, כולל שיפור היחס בין הכולסטרול הטוב (HDL) לכולסטרול הרע (HDL). גם הצטברות השומן בתאי הכבד פחתה.
"נגזרת החומצה הקנבידיאולית הפגינה תוצאות מרשימות בשיפור ההשמנה ובהפרעות המטבוליות הקשורות לה בעכברים. יש להמשיך ולבחון את יעילותה התרופתית לקראת ביצוע מחקרים קליניים בבני אדם", סיכם פרופ' תם.