קולו של אבא: חוזרים לבית הספר

חבר אמר לי פעם שהיום הראשון ללימודים הוא היום המיותר ביותר בשנה, ושמוטב לנצל אותו כדי לבלות עם הילדים בפארקים השוממים. אבל יש לי תחושה שכמו בכל שנה, ובמיוחד אחרי שדיממו על רצפת אוגוסט הלוהטת במהלך שנת קורונה מאתגרת במיוחד, לא יהיו יותר מדי הורים שיוותרו על הטקס המסורתי של השלכת הילדים למוסדות החינוך, כמו […]

קולו של אבא: הגיעו תווים עד נפש

ניסיתי לשכנע, בעיקר את עצמי, שאנחנו הולכים לקראת עוד שנה רגילה. אפילו הלכתי לקנות לילדים שני תיקים לשנה החדשה, כאילו שצריך לשים להם סנדוויצ'ים לזום או משהו. המוכר תפס אותי: "אלה תיקים נהדרים, יש בהם בדי רשת עם מבנה ייחודי לזרימת אוויר ולנידוף זיעה". קניתי את הסיפור וגם את התיקים. כשהראיתי את התיקים לאמא שלהם […]

קולו של אבא: מתווה או לא, צריך לעשות הכל ששנת הלימודים תיפתח בזמן

קראתי השבוע את מתווה החזרה ללימודים שפרסם משרד החינוך ורציתי לבכות, אלא שמאגר הדמעות שלי כנראה התייבש במהלך החופש הגדול, וכל מה שיצא לי זה הטור הזה. בדיקות יומיות, בידודים ועוד שלל הגבלות יצירתיות שלגמרי הוציאו לי את כל הכיף של להיפטר מהילדים בראשון לספטמבר – איך לעזאזל אני יכול לשלוח אותם לתוך התופת הביורוקרטית […]

קולו של אבא: ביקור בחוות החיות

בסוף השבוע האחרון מצאתי את עצמי בתוך חוות חיות. אני שונא חווֹת חיות, בעיקר כי הן מכילות בתוכן הרבה יותר מדי חיות, יחד עם ריח הגוף שלהן. בכל אופן, בהיתי שם באיזו עז (לפחות זה מה שסיפרתי לילדים, באותה המידה זה היה יכול להיות גם יעל או גדי), כשלפתע היא נענתה לצרכיה הטבעיים וחרבנה בדיוק […]

קולו של אבא: לאן נעלמו השוקו והלחמניה של הקייטנה?

על הוויכוחים הגועשים שהיו בקבוצת הוואטסאפ של הקייטנה בנושא התזונה, שמעתי בזמן שטחנתי על השיש את הצהובים של הביצה, שהילדים שלי לא מוכנים משום מה לגעת בהם. ניסיתי להסביר להם שכדאי, כי זה החלק הטוב עם כל השומן והכולסטרול, אבל הם לא מבינים עניין, וככה יוצא שאני אוכל בערך שישה כאלה ביום. עכשיו נותר רק […]

קולו של אבא: איך לדבר עם ילדים על מוות?

לקראת סוף השבוע הארוך שלי עם הילדים בשבוע שעבר (קיטורים ומסקנות – ראו בטור הקודם) הצטיידתי בהרבה פיצ'יפקעס מחנות הסטוק הקרובה לביתי, וליד הקופה החלטתי לקנות גם משהו לעצמי – בובת שלד מקריפה שמניעה את ידיה בצורה מאיימת בכל פעם שמאירים עליה. להפתעתי הילדים התעניינו בבובה המקריפה יותר מאשר בכל חדי הקרן המאושרים בהם הצפתי […]

קולו של אבא: לא צריך לעשות סיפור מכל דבר

הילדים שלנו הם המשאב היקר ביותר שלנו. לעתים המשאב הזה הוא מעט יותר מדי יקר, לעתים הוא מעט יותר מדי מעצבן, אבל נכון לעכשיו אני עדיין מתנגד בתוקף לכל פגיעה פיזית בו. ובכל זאת, גם לסיקור ההיסטרי והמנופח לו זוכה כל הרמת קול של איזו גננת מחליפה בגבעתיים לא צריך לתת היום יותר מדי מקום. […]

קולו של אבא: יאללה, הולכים לג'ימבורי

בשלב הראשון שאחרי הפרידה יש בעיקר תוהו ובוהו, ואז גם כמה ימים של חושך על פני תהום, אבל כמו תמיד, מתישהו מתחילה לחלחל השגרה. עכשיו הילדים ישנים אצלי פעם בשבועיים, ובכל שבוע שבו הם לא ישנים אצלי יש לנו מפגש של אחר הצוהריים קרוב לבית שלהם. לרוב המפגשים האלה מלאים ברגשות אשם שלי, שאלות נוקבות […]