אבל בינתיים הפרקליטות ממשיכה להיאבק. בדיון היא טענה שקיימת מסוכנות רבה מצדו של זדורוב, מעצם העבירה החמורה שמיוחסת לו והאכזריות שבה בוצע הרצח. התובע ציין גם כי במהלך השנים שבהן מרצה זדורוב את עונשו בכלא ולא קיבל אישור לצאת לחופשות, כך שלא נערכה בדיקה בדבר המסוכנות העכשווית שנשקפת ממנו.

סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, שביקש לשחררו, טען כי הסיבה שזדורוב לא יצא לחופשות היא משום שעונשו לא נקצב על-ידי הנשיא. הוא ציין כי זדורוב אינו אדם אלים, שהתנהגותו בכלא הייתה מצוינת והוא אף יוצא לעבודה במסגרייה בכלא.

השופט טאהא קבע כי הטיעון שהשמיעה המדינה כי אין בראיות החדשות שהציגה ההגנה  כדי להביא לשינוי בתוצאות המשפט הוא טיעון העומד בסתירה חזיתית לקביעת השופט מלצר בהחלטה על קיום משפט חוזר, ולכן הוא לא מקבל אותו. טאהא הוסיף כי ניתן לצפות שהמדינה תתמודד עם הבקשה לשחרור כאשר נקודת המוצא שלה היא החלטת השופט מלצר והקביעות המפורטות שבה לעניין הכרסום בראיות.

לקראת ההחלטה המסתמנת, התייחס טאהא גם לעובדה שהסטטוס של זדורוב השתנה עכשיו. "חלוף 15 שנים שבהן שהה המבקש בכלא והרשעתו בוטלה, נקודת האיזון השתנתה, והדגש היום הוא על זכויות המבקש והשמירה עליהן נוכח הפרת האיזון שנקבע בחוק המעצרים לעניין משך תקופת המעצר אף בעבירות חמורות, כגון רצח, אינוס והריגה".

המדינה כמעט והתעלמה בטיעוניה ממשך הזמן שבו שוהה המבקש בכלא", הוסיף השופט, "היא העלתה את טענותיה כאילו מדובר בדיון ראשון בעניינו. הכלל הוא שבחלוף 9 חודשים מיום המעצר, יש לשחרר את העצור עד תום ההליכים, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך המעצר.

"ככל שתקופת המעצר הנוספת ארוכה יותר, כן צריכות להיות נסיבות אלה חזקות יותר. כללים אלה חלים ביתר שאת על מי שהוחלט לקיים בעניינו משפט חוזר בחלוף 15 שנים שבהן הוא יושב בכלא. לא המבקש היה צריך להוכיח כי הוא ראוי לשחרור, אלא היה על המדינה להראות כי על אף חלוף הזמן, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך החזקתו במעצר מאחורי סורג ובריח. בנטל זה לא עמדה המדינה".

בצד של זדורוב נרשמה התרגשות רבה לאחר ההחלטה. רעייתו, אולגה, חשה באע ופונתה מאולם. עם זאת, בית המשפט הטיל לא מעט תנאים לשחרורו של זדורוב. למשל איזוק אלקטרוני, שכל יציאה תדרוש אישור בית המשפט ותיעשה בליווי מפקח. כמו כן, זדורוב יפקיד 150 אלף שקל ועוד 200 אלף שקל ערבות עצמית.