קיר של מסגד בצפון הארץ עם מסר מדאעש
לא כל כך מזמן, עד לפני 4-5 שנים, דאעש וארגונים סלפים ג'יהאדיסטים פרחו במזרח התיכון ונראו כמו איום מרכזי על עתיד העולם החופשי. האם העובדה שדאעש (ארגון המדינה האיסלאמית) כיום אינו מהווה איום גדול, מאפשר לבתי המשפט לפתור בענישה קלה אנשים שהזדהו עם ארגון הטרור הרצחני.
הנה מקרה מקומם – ארבעה חודשי עבודות שירות – זה העונש שגזר שופט בית משפט השלום בירושלים, ירון מינטקביץ, על נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של מעשה הזדהות עם ארגון טרור לאחר שהשתתף בקבוצת לימוד של דאעש. השופט מינטקביץ לא חסך במילים חמורות על המעשה ועל ארגון הטרור אולם השתכנע כי אין להעניש בצורה כבדה את הנאשם לאור העובדה שלא קרא מפורשות להשתתפות בפעילות צבאית וכן כי פעל בקבוצה סגורה ומצומצמת.
תשעה אנשים תומכי דאעש השתתפו בקבוצת ה'לימוד' שהתכנסה במסגר בכפר עקב שבמזרח ירושלים ועל פי כתב האישום הנאשם מילא מספר פעמים את מקומו של האימאם במסגרת המפגשים ה'חינוכיים'. בקבוצה שיבחו את דאעש, טענו בתוקף כי דאעש מייצגת נאמנה את דרכו הנכונה של האיסלאם וכן התנהלו שיחות בנוגע לקרבות השונים של דאעש ולהישגיה השטח. בנוסף לשיחות, הנאשם נשא דברי הזדהות עם דאעש והציג סרטונים מתוך הפעילות של הארגון.
פעולות הנאשם לא סייעו לפעילות של דאעש
התביעה הצליחה להוכיח שמעשיו של הנאשם אינם מהווים מעידה חד פעמית ויחידה אלא היו מתוכננים ומוקפדים והתפרסו על מספר חודשים. נכון שהמעשים לא כללו ולא הובילו לכדי פעילות ממשית אבל יש בהם כדי לסייע לפעילותו של דאעש, שכן – כך הדגישה התביעה – כל הבעת תמיכה בארגון טרור מהווה מעטפת תמיכה התורמת לפעילותו החבלנית.
מנגד הסנגור טען כי מעשיו של הנאשם נמצאים בתחתית המדרג, וקרובים לסייג לאחריות פלילית. עוד הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכלל זה העובדה שהוא בן 56, מטפל באמו החולה ואין לחובתו כל מעורבות קודמת. עוד הפנה לכך שהנאשם הודה למרות קיומו של קושי ראייתי ניכר. עוד טען הסניגור, כי מקרה זה מהווה "אכיפת יתר" העלולה להביא להודאת שווא.
לאור כל אלה ביקש הסנגור להשית על הנאשם מאסר מותנה וקנס, ולכל היותר מאסר קצר בעבודות שירות. הנאשם הביע חרטה על מעשיו ואמר כי אימו תתקשה להתמודד אם יקרה לו משהו.
השופט מינטקביץ שהסתפק בעונש עבודות שירות קצר ציין בהחלטתו כי הרציונל מאחורי האיסור על גילוי הזדהות עם ארגון טרור ברור: גם אם אין במעשה כדי ליצור איום או סכנה מידיים, הוא מסייע לפעילותו של ארגון הטרור, בכך שיש בו כדי ליצור אוירה אוהדת ותומכת. הדברים עולים מדברי ההסבר להצעת החוק ומתיישבים עם השכל הישר וניסיון החיים. ארגון טרור נשען על תמיכה עממית. "גילויי הזדהות עם ארגון טרור מעצימים את התמיכה בו, וככל שהתמיכה העממית בארגון גדולה יותר, כך גדלה סכנתו. משכך, יש הצדקה מלאה לפגיעה בחופש הביטוי, ככל שהוא נוגע לגילויי הזדהות עם ארגון טרור. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה שלפני, בו מדובר על תמיכה בדאע"ש, שהוא ארגון טרור רצחני, שמטרתו מלחמת חורמה בערכי המערב ובנוכחותם של מי שנתפסים בעיניו כפולשים לשטחו. אין צורך להכביר מלים על הסכנה הטמונה בארגון זה, ופסיקה עקבית חזרה על הצורך להרתיע מפני כל קשר אליו, ולוּ דחוק ורחוק", כתב השופט והוסיף: "עם זאת, יש להביא בחשבון גם את אופן הבעת התמיכה, ובכלל זה העובדה שהדבר היה במפגש סגור עם קבוצה מצומצמת של אנשים, ואין עולה מעובדות האישום כי הנאשם הביע תמיכה בפעילותו הצבאית של הארגון או עודד אחדים לבצעה".
