"הקטינה נכנסה לחדר השירותים בביתה ולבקשתו של בסון פשטה את השמלה שלבשה וצילמה עבורו תמונה של פלג גופה העליון, כשהחזה שלה חשוף ופניה גלויות וכן תמונות של ישבנה החשוף", כתבו השופטים. בסון לא הסתפק בכך וביקש מהקטינה שתצלם עבורו תמונה של איבר מינה שלה לשם סיפוקו וגירויו המיני, תוך שהוא מנצל את ליקויה השכלי, ובסופו של דבר היא שלחה לו תמונה.

אז איך אתם חושבים שבסון יצא נקי מכל הסיפור הזה? בפרקליטות לא האשימו את בסון בעבירה שבוצעה בהקשר של גיל הקטינה וקטינותה, אלא, יוחס לו ביצוע המעשים תוך ניצול ליקויה השכלי של הקטינה, המאובחנת עם תסמונת דאון. ובמקרה הזה, כל מה שבסון היה צריך להוכיח שאינו אשם, הוא שלא יכול היה לדעת שהיא עם תסמונת דאון.

"בנסיבות המקרה דנן, אף אם חשד הנאשם בקיומו של שוני כלשהי אצל הקטינה, הרי שלא היו בידיו הכלים להעריך את טיבו ומשמעותו של שוני זה", כתבו השופטים בפסק הדין, "במפגש חד פעמי וקצר טווח, שהתקיים באופן וירטואלי, באמצעות האפליקציה והווטסאפ, ללא מפגש פנים אל פנים ומבלי שיש לנאשם היכרות מוקדמת או ידע קודם אודות הקטינה, לא בהכרח יכול היה לקבוע, או אף לחשוד, כי שוני זה בקטינה משמעותו ליקוי שכלי, לא כל שכן, כי מדובר בליקוי שכלי המגיע כדי כך שאין ביכולתה של הקטינה לתת הסכמה חופשית לקשר מיני, בזיקה למבחנים שנקבעו בפסיקה בהקשר זה". וזאת על אף שבחלק אחר של פסק הדין, שבו עסקו בתמונות ששלחה הקטינה לבסון, קבעו השופטים כי "למראה פניה של הקטינה, התחדדה מודעותו של הנאשם כי מדובר בקטינה הלוקה בתסמונת דאון, הוא המשיך לנצל אותה וביקש ממנה שתשלח לו תמונה של הגוף שלה."

אבל אולי הדבר הכי מעורר מחלוקת שאומרים שופטי בית המשפט, הוא ש"אין חולק, כי האם שיתפה מחווייתה ומהיכרותה האישית עם הקטינה אולם, אין בתיאוריה של האם כדי להצביע באופן קטגורי על כך שהקטינה אינה מבינה את משמעותם החברתית או הפיזית של קיום יחסי מין. כך, לא התרשמתי, כי ניתן להסיק מעדות האם שבמוגבלות הקטינה יש כדי לשלול ממנה את האפשרות ליתן הסכמה חופשית לקשר מיני. יודגש, כי כאמור, העבירות המיוחסות לנאשם אינן מיוחסות מכוח קטינותה וגילה הצעיר של הקטינה, אלא בהתייחס לנפקות מוגבלותה".

האם בית המשפט התיר לכל גבר לקיים יחסים עם קטינה עם תסמונת דאון בהנחה שמדובר בהסכמה חופשית.