במשרד הביטחון טענו בתחילה כי התוספת משולמת כחוק אלא שאנשי האוצר התנגדו וטענו כי החוק שכביכול מאפשר זאת הוא עמום ושאי אפשר לחייב בעזרתו את המדינה לשלם עוד מיליארדים לפנסיה של אנשי הקבע.

לבסוף, אחרי התערבות של היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עו"ד המשנה לעניינים אזרחיים, אורית כתב, הוחלט כי הצדק עם האוצר ושהתוספת אינה חוקית.

אלא ששנתיים עברו מאז הגשת העתירה של "צדק פיננסי" ו"רווח נקי, ובג"צ עדיין לא פוסק. להיפך. הוא דוחה, ממסמס – והכל כדי לא להחליט. והעובדות די ברורות. היועמ"ש קבע שמדובר בתוספת לא חוקית, שעולה למדינה 100 מיליון שקלים בכל חודש וכמעט 3 מיליארד שקלים מאז שהוגשה העתירה.

ביקשתם 90? קבלו 120

לשיא החוצפה הגיעו שופטי בג"צ לאחרונה, כשהמדינה שוב ביקשה ארכה של 90 יום כדי להסדיר את העניין בחקיקה כזו או אחרת. שופטי בג"צ, שבין תפקידיהם גם לשמור על קופת המדינה, אישרו להם ללא דיון ארכה של 120 יום. כן, שמעתם נכון. ביקשו 90 וקיבלו 120, בסה"כ עוד 100 מיליון לא חוקיים שילכו ולא יחזרו (כי לאף אחד יבקש מאנשי הקבע להחזיר מה שכבר קיבלו). ושכולם יקפצו. אם תרצו להסתכל על כל הדחייה אז תקבלו כבר סכום שמתקרב לחצי מיליארד שקל, שימשיך לזרום לכיסי צה"ל, למרות קביעה מפורשת שההפרשה הזו אינה חוקית.

אבל לא רק שופטי העליון הם האחראים למחדל הזה. גם המחוקקים והממשלה לא עשו דבר בעניין שמתגלגל כבר שנים. עוד ארכה, עוד השהייה. גם להם לא באמת אכפת שוד הקופה הציבורית כל עוד הם לוקחים בו חלק. תחשבו כמה גמלאי צה"ל חיים היום בישראל. מי רוצה להיות השר או ראש הממשלה שלוקח להם אלפי שקלים כל חודש מהקצבה הנדיבה.

אין לי דבר או חצי דבר נגד קציני ונגדי צה"ל שנהנים מהמענק הזה ובטוח לא ידעו שיש עמו בעיתיות כשחתמו על חוזיהם מול הצבא. אלא שלכל חגיגה יש סוף, וגם כאן היא הגיעה. את הפנסיה הנדיבה שלהם, שמשולמת עוד מהעשור החמישי בחייהם, הם ימשיכו לקבל כל חודש. לא יקרה כלום אם התוספת הלא חוקית הזו תשמש לאנשים שאולי צריכים אותה קצת יותר.