בשנתיים שחלפו מאז, כתב אישום אומנם הוגש נגד הקצין היורה בגין גרימת מוות ברשלנות, אך העדה האתיופית עדיין מנסה להתאושש מהמקרה ומהניכור המורגש בינה לבין המשטרה וגם מול חלק מהציבור הישראלי. גם המשטרה מצידה, מלקקת פצעים מהפרשייה שהכתימה אותה.

טקה, בן 18 במותו, עלה מאתיופיה שבע שנים קודם לכן. באותו הערב של 30 ביוני 2019, היה טקה ביחד עם עוד שניים מחבריו בסמוך לגינה ציבורית בקריית חיים. בגינה בילה באותה השעה קצין המשטרה שירגיש מאוים בהמשך, כך לדבריו, לאחר שהלך לתשאל את חבורת הצעירים וביניהם טקה, לאחר שהעלו את חשדו.

מכאן ההידרדרות תהיה מהירה. על פי כתב האישום שהוגש נגד איש המשטרה, הקניטו טקה והקטינים שלצידו את הקצין וגידפו אותו. בעקבות זאת החליט הקצין לעזוב את המקום, התקשר למשטרה ודיווח כי מאיימים עליו, לאחר שטקה וחבריו חשו כי הוא אינו שוטר אמיתי.

הצעירים החלו להשליך אבנים על השוטר שיספר בהמשך כי הרגיש מאוים. הוא שלף את נישקו, צעק להם להתרחק ואז ירה יריה אחת אל פני הקרקע בסמוך לצעירים. הנתז מאותה ירייה פגע בצעיר והרג אותו לאחר שהוא נפגע בצורה קטלנית באבי העורקים.

"יידע כל יוצא ויוצאת אתיופיה – דמם מותר"

הפרשה כזכור, הובילה להפגנות של יוצאי אתיופיה במוקדים רבים בישראל במחאה נגד שיטור יתר על בסיס צבע עור. הם חסמו צירים והבעירו צמיגים בכוונה לזעזע את המדינה ואת המשטרה בפרט – מה שקיוו כי יביא לשיפור ביחס כלפיהם.

אבל התחושות הקשות עדיין שם. מיד לאחר המקרה, גברו הקולות לפרסם את שמו של הקצין המעורב. ואולם, צו איסור הפרסום שהוצא אז ללא כל נימוק משכנע – נותר על כנו עד היום, מה שרק מגביר את הכעס בקרב האוכלוסייה האתיופית, אבל לא רק.

כך למשל, נדחתה לפני כשבועיים בקשה שהגיש עו”ד ברק כהן, יחד עם יו"ר הרשימה המשותפת – ח"כ איימן עודה, וכן ח"כ עופר כסיף וח"כ מוסי רז, לפרסום שמו של הקצין, דחייה שאושררה בערעור לבית המשפט המחוזי. כהן, שעוסק בנושא מהיום הראשון פחות או יותר, ממשיך גם היום בקו הביקורתי נגד מערכות הצדק. "מהזווית שלי, הרושם שנוצר הוא שהמערכת כולה, התקשורת, המשטרה, מח"ש ובית המשפט פועלים נגד הקרבן ולמען זיכוי מי שהרג אותו", הוא אומר השבוע ל"זצ".

כהן מוסיף ואומר: "הרושם הזה נוצר מהאופן שבו התיק מדווח, כלומר לא מדווח; מהנחמדות המאוד חריגה של מח"ש כלפי הנאשם ומשורת החלטות שיפוטיות בתיק. יידע כל יוצא ויוצאת אתיופיה שמבחינת המנגנון השלטוני – דמם מותר".

בפברואר 2020 הודיע שר המשפטים אמיר אוחנה כי בעקבות התנהלות מח"ש בפרשה, הוחלט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה הכללית של מח"ש, ובכוונתו להביא את התוכנית לאישור הממשלה. בתגובה הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי לדעתו קיימת מניעה משפטית להקים ועדה בתקופת בחירות (שהתקיימו אז) והועדה לא יצאה אל הפועל.
*

לקריאה נוספת באותו נושא:
שנתיים למות סלומון טקה: בין מיניאפוליס לקריית חיים

לסלומון טקה לא היה שום סיכוי