הם טורפים, הם מסוכנים, ואנחנו לא ניתן להם להישכח. האנסים המורשעים הללו, גם אם יושבים כרגע בכלא, מחכים לרגע שבו יוכלו שוב להסתובב חופשיים בלי שאף אחד ידע או יכיר במסוכנות שלהם. המשטרה אולי מפקחת, אבל לפעמים אפילו השכנים הקרובים לא יודעים מי הוא הדייר החדש. בשביל זה אנחנו פה, עם הרשימה השחורה של האנסים. נפרסם כל יום שם אחר ואת הסיפור שמאחורי הרשעתו, ונרכז את כולם במקום אחד כדי שלא ישכחו אף פעם מי הם אותם אנשים שפירקו לרסיסים חיים של כל כך הרבה נשים.
שם: זמיר קנפר, בן 55 בעת הרשעתו, מפרדס חנה, מדריך בהוסטל לפגועי נפש
במה הורשע: מעשה מגונה בנסיבות אינוס ומעשה מגונה בפומבי בנסיבות מחמירות בילדה בת 10
תאריך הרשעה: 2009
מה הוא עשה: קנפר ביצע את המעשים בילדה, בתם של חבריו, במהלך פסטיבל "סגול" בחוף דור. הילדה בילתה במקום עם חברים ופגשה את קנפר, אותו כאמור הכירה, כחבר של הוריה. היא ביקשה ממנו להשתמש בטלפון שלו כדי להתקשר לאמה, הוא אמר לה שאין במקום קליטה ולקח אותה למקום מרוחק שם אפשר לה לשוחח עם האם. אז סיפר לה על פנטזיה שהיתה לו, לדבריו, שבה היו מחובקים, תפס את ידיה והניחם באזור איבר מינו, תוך שהיא מתנגדת ומנסה להתחמק ממעשיו.
לאחר מכן הוציא איבר מינו ממכנסיו, הניח עליו את ידיה, וניסה לגרום לה ללטפו. כשהתנגדה, עזב את ידיה, הסתובב לעברה ואמר לה להסתכל תוך שהוא ממשיך לאונן. בשלב זה, הצליחה הילדה לבעוט ברגלו, וברחה מהמקום.
העונש שקיבל: שלוש שנות מאסר בפועל ו-14 חודשי מאסר על תנאי + פיצוי של 5,000 ₪ לילדה.
מדברי השופטים:
- הרכב השופטים ציין כי במקרה זה מדובר בהתנהגות ומעשים המעוררים סלידה ושאט נפש רבה שכן הנאשם ניצל את הקשר החברי בינו לבין משפחת קרבנו עת פגש באקראי במתלוננת, ילדה בת 10 שנים בחשכת הלילה על חוף הים, וניצל את העובדה כי שהתה ללא הוריה ואת מעשיו בצע בכוונת מכוון ומחשבה לפגוע בה מינית, באין מפריע, ל"הגשים" לדבריו, פנטזיה בעלת אופי מיני שהיתה לו כלפיה. כן הבהירו כי אין ספק כי הנאשם מצא במתלוננת מטרה נוחה וזמינה לסיפוק צרכיו המיניים המעוותים.
- באשר למתלוננת ציין הרכב השופטים : "אין לנו אלא לשבחה על יכולתה לעמוד למול הנאשם, להתנגד למעשיו ואף להדוף אותו מעליה למרות, כאמור, שזה עשה הכל להרחיקה מהסביבה בה שהתה על מנת להקל על עשיית המעשה הנלוז שביקש לבצע בה, באין מפריע".
- בערעור שנדחה כתבו השופטים: "המערער חטא בעבירות קשות שהשלכותיהן על הקורבן עלולות להתברר בחלוף השנים כמרחיקות לכת. המערער, הבוגר מהקטינה בעשרות שנים, ניצל את האמון שנתנה בו, הובילה למקום מבודד ושם ביצע בה את זממו חרף התנגדותה ותחנוניה. אנו מניחים כי חרטת המערער כנה היא, וכזה הוא גם רצונו להסתייע בגורמי הטיפול. ברם, ההליך הפלילי לא נועד רק לתת מזור לעבריין הלוקה בסטייה כזו או אחרת, אלא גם כדי לגמול לו על חטאו, ובעיקר להרתיע באמצעותו את הרבים. הפגיעות בילדים רבות ושכיחות הן, ועל כן מצווה בית המשפט לשגר לכל מסר, לאמור, מי שחוטא בתחום זה עלול לשלם על כך באובדן חירותו לתקופה ממושכת".– לגזר הדין המלא לחצו כאן