כללי

הכל מטומטם: החוק הישראלי לצייד מכשפות

ברוכים הבאים למדורנו החדש, מבזבז הזמן הרשמי של זצ, שלעולם לא יחסרו לו נושאים לטיפול: הכל מטומטם. לא שלא ידעתם את זה קודם, אבל תמיד מרענן להיזכר. והפעם על אחד החוקים היותר מוזרים בספר החוקים הישראלי. הדקו את החגורות, זו תהיה טיסה קצרצרה אך קופצנית. כישוף כושף.

קריאה בקלפים, הסרת עין הרע בעופרת יצוקה או כל מעשה כישוף אחר, אסורים על פי ההלכה היהודית. מאחר ואנו חיים במדינה יהודית מחד, אך גם מתהדרת בהענקת חופש פולחן לכל מאידך, נתן המחוקק את דעתו לסוגיה. עם טוויסט:

הכירו את סעיף 417 לחוק העונשין, הידוע גם כחוק הכישוף:

"המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים, קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו מאסר שלוש שנים. לעניין סעיף זה, "כישוף" – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות".

כלומר, שימו לב טוב, העיסוק בכישוף הוא חוקי לחלוטין, כל עוד מדובר בכישוף אמיתי ואינך מתחזה כמכשף. המחוקק עצמו, מעשה כשפים, לא טרח לפרט איך נבדיל בין כישוף אמיתי – שהוא חוקי, לכישוף שקרי – שהוא אסור.

רק במאה הנוכחית נשלחו למאסר ארוך בפועל שני אנשים שהציגו עצמם כבעלי כוחות להסרת כשפים וקללות, ובית המשפט קבע שהם מתחזים, וכפועל יוצא – אשמים. המסקנה היא שאם אתם מתכוונים להטיל – או להסיר – כישוף, כדי שהוא יהיה אמיתי, וכדאי מאוד שתוכלו להוכיח את זה גם בבית המשפט.

בקשר לטיפולי המרה, אפשר להיות רגועים. אתם יכולים לעסוק בזה גם אם ברור לכל שמדובר בסוג של כישוף מתחזה המיועד לאנשים שחיים בימי הבינים.

הכל מטומטם, חברים. לא לשכוח לרגע.

 

 

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות