על סדר היום

כאן מול רשות השידור: שכר נמוך יותר, פחות עובדים ויותר יצירה

קונטרול החדשות בכאן

למרות שתאגיד השידור הציבורי כאן ממשיך לספוג ביקורת בעיקר מצד האגף הימני של המפה הפוליטית, נתונים של הממונה על השכר באוצר מראים כי מאז הוקם – השכר בו נמוך משמעותית מזה שהיה בימי רשות השידור, ומספר העובדים בו נמוך אף הוא מתקופת הרשות.

כאן הוא תאגיד סטטוטורי שהוקם מתוקף חוק השידור הציבורי הישראלי ב-2015, על מנת להחליף את רשות השידור, שצמצמה את פעילותה בהדרגה עד לסגירתה ב-2017. לאחר ביקורת רבה על התנהלות רשות השידור ובתום עבודתם של לא פחות מ-13 ועדות שדנו לאורך השנים בעתיד הרשות, הוקמה ועדת לנדס שבמסקנותיה קבעה כי יש לסגור את הרשות ולהקים גוף חדש במקומו שיכלול גם את הטלוויזיה החינוכית. הדבר אכן קרה והתאגיד החל לשדר באמצע 2017.

מהנתונים שפורסמו בדין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת 2019, עולה כי השכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה בתאגיד השידור הציבורי כאן נמוך בכ-28% ואילו השכר החציוני נמוך בכ-27% ביחס למה שהיה נהוג ברשות השידור. השכר הממוצע בתאגיד עומד על 16,043 שקלים לחודש, מול 22,361 שקלים בממוצע ברשות השידור. גם בשכר החיציוני נרשם פער גדול – 14,020 בתאגיד מול 19,279 ברשות.

שכר בתאגיד כאן מול רשות השידור
שכר בתאגיד כאן מול רשות השידור

לצד השכר, גם מספר העובדים בתאגיד כאן נמוך משמעותית ממספר העובדים שהיו ברשות השידור. מספר העובדים בתאגיד השידור הצטמצם בכ-37.5% ביחס למספר העובדים ברשות השידור, בתקופה שקדמה לצמצום כוח האדם ברשות בשל סגירתה. ערב חקיקת חוק השידור הציבורי העסיקה רשות השידור כ-1,600 עובדים, מול קצת פחות מ-1,000 עובדים המועסקים בתאגיד השידור כיום. הצמצום בכוח העבודה התאפשר משום שהתאגיד לא כבול להסכמים של רשות השידור שקבעו את מספר העובדים לכל משימה, תנאי פיטורים קשים לעובדים קבועים, ועוד.

סכום השכר בתאגיד השידור – כ-220 מיליון שקל, עומד על מחצית מזה שהיה ברשות השידור, שעמד על 444 מיליון שקל ב-2012. הפער הענק הזה מופנה להפקות מקור, ואכן – מאז התאגיד הוקם, וביתר שאת בשנה האחרונה, הפריים-טיים שלו מורכב מהפקות מקור רבות שגם זוכות לפופולריות והצלחה, כגון טהרן, חזרות, שעת נעילה ומנאייכ. מבחינת נתוני רייטינג, קשה להעריך אותם משום שהתאגיד פרש מוועדת המדרוג בשל מחלוקות עם הוועדה.

בדוח הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, מציין כי "רשות השידור עברה סבבים רבים של רפורמות אשר לא נחלו הצלחה, ואחת הסיבות לכך היא השדרה הניהולית בארגון. בעוד שכיום בתאגיד השידור מועסקים כ-50 עובדים בחוזים מיוחדים, הנפרדים מיתר העובדים באופן העסקתם, והם אלו שמקבלים את השכר הגבוה, הרי שברשות השידור מיעוט מהעובדים בעלי השכר הגבוה היו בחוזים מיוחדים, ורוב מקבלי השכר הגבוה הועסקו בהסכם הקיבוצי. כתוצאה מכך, האינטרס לשנות את ההסכמים הקיבוציים ולהתאים את ההסכמים למציאות החדשה היה נמוך בהרבה מאשר בתאגיד, שהחוזים בו מנותקים מיתר העובדים. מצב זה גרם לקושי בביצוע השינויים הנדרשים לאורך השנים ולעיוותים נוספים כמו זה המוצג מעלה, בנוסף ניתן להסביר באמצעותו קיפאון או שינויים שהתרחשו במקרים דומים. חשוב לשמור על מבנה השכר החדש ולמנוע היווצרות מחודשת של מבנה העסקה מקובע שאינו תואם את שוק העבודה והזירה התחרותית".

————–

בואו להתעדכן בכל מה שקורה בעולמות המדיה בקבוצת הפוש הייעודית של כסית בווטסאפ – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן. ויש גם אפליקציה: להורדת האפליקציה עבור מכשירי אנדרואיד  |  להורדת האפליקציה עבור מכשירי אייפון

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות