כתב עיתונאי ומראיין ידוע, (אני) לשעבר סלב לוהט, מתעד את ימיו בכתיבה אינסטגרמית, דיכאון קליני, מאניה דפרסיה, שעמום פתולוגי, וכמובן יצירת קולאז'ים. בלילות הוא משייט בסיוטים ובוחן את מחסומי הכתיבה ושאר צרותיו.

הוא מנסה לייצר סיפורים חדשים.

השעמום הורג אותו.

ההשראה מתה. עד שלפתע, בין כל הגיגיו הפיוטיים, כמו באגדות המושמצות ביותר, כאילו משום מקום, ואחרי שנים של היעדרות מ"עולם הזוהר", מגיעה לארץ חברת-עבר שלו, מגה כוכבת (לשעבר) אמלי ווסרמן, אייקון בלונד-מיתולוגי משנות התשעים, ומתאהבת באקס-של-לילה-אחד מנעוריה התל-אביבים, יונתן ג'יבלי.

ג'יבלי, הוא גם החבר הכי טוב לשעבר, של אותו עיתונאי (כותב שורות אלה). בעיקרון הוא חתיכת לוזר (45) בריבוע, עדיין מברמן את עצמו לדעת בכל מקום אפשרי ומגדל שתי ילדות מעצבנות ואישה רזה ומוצלחת מדי.

פתאום ג'יבלי שוב "מעניין", כמו שהוא היה בימי נעוריו כדוגמן "קינלי" לרגע או משהו. בלשון ווסרמן הוא "אייטם", כי יש לו קורונה, וזה הכי אופנתי שיש.

כרגע.

לג'יבלי יש מקום לינה חינם במלון "דן קורונה" ווסרמן שמרה לו חסד נעורים. בעוד רגע יהפוך יונתן ג'יבלי, לגיבור לאומי. ווסרמן כבר מפנטזת איך היא תקטוף אותו ממשפחתו. ובזכות הזוגיות עימו תעשה קאמבק ותחזור להיות רלוונטית,שוב, באיחור של עשרים שנה.

לכאורה רומן קיצי שובב, על זוג "לשעברים" שעשו קאמבק מוצלח, לאחר שניצחו ביחד את הקורונה.
זה יכול היה להיות סיפורון הוליוודי מקסים ומקומי, עם הפי-אנד של חתונה מפוארת בסוף. אבל אז קורה הדבר הכי לא צפוי בעולם.

זה רק סיפור אחד של הכותב, שמחטט בארכיון נשמתו מימי הגאות והשפל. הוא משמין, מרזה, מצב רוחו משתבש עליו, והוא משתף את קוראיו בנפשו המשוסעת, בעידן הכי פסיכי שיש. הוא חושף פיסות מעולמו, בצורת סיפורים מצחיקים ונוגעים, מרגשים ודוקרים ופלאשבקים מעברו.

לפרטים נוספים ותמיכה בפרוייקט – לחצו כאן.

————–

בואו להתעדכן בכל מה שקורה בעולמות המדיה בקבוצת הפוש הייעודית של כסית בווטסאפ – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן.