בריאות

הייתם תורמים איבר מגופכם לחולה אלמוני? סיפורי תרומות מן החי

מאיה ניסן רצתה לעשות משהו משמעותי, שרה ספיר החליטה שאם טוב לה, היא רוצה שגם לאחרים יהיה טוב. בבית החולים סורוקה נערכו לאחרונה מספר השתלות כליה, התורמים מספרים על מניעיהם
תרומות מן החי מאיה ניסן וג'ילברטו שרדני עם צוות מערך ההשתלות והכירורגיה בסורוקה. צילום: באדיבות סורוקה

תרומות מן החי, הסיפור שמאחורי. בישראל ניתן לקבל תרומת כליה מן המת או מן החי, מקרוב משפחה או מתורם אלטרואיסטי. השתלה מוצלבת מן החי מתבצעת כשבין אדם המעוניין לתרום כליה לא נמצאה התאמה לחולה המיועד, אבל כלייתו נמצאת מתאימה לחולה אחר שגם לו נמצא תורם שכלייתו לא מתאימה בעבורו. במקרה כזה מצליבים בין הכליות לבין הנתרמים וכך כל מטופל מקבל את הכליה המתאימה לו.

במערך השתלות הכליה בסורוקה בהובלתו של ד"ר הדר מרחב בוצעו לאחרונה השתלות כליה מן החי ומן המת. מאיה ניסן, תושבת חצרים, בת 38, נשואה ואם לשלושה, הייתה אמורה לתרום את הכליה שלה לג'לברטו שרדני בן ה- 49, חבר הקיבוץ שלה שסבל מאי ספיקת כליות מזה שלוש שנים ונאלץ לעבור טיפולי דיאליזה קבועים. רק תרומת כליה יכולה הייתה לשפר את מצבו. הכליה של מאיה לא התאימה לג'לברטו. צוות מערך השתלות הכליה בסורוקה הציג בפניהם את ההצלבה כאופציה שתאפשר לג'לברטו לעבור את ההשתלה.

מאיה ניסן: "היה לי ברור זמן רב שאני רוצה לעשות משהו משמעותי. להעניק משהו ממני שישפיע על חיי אדם. אני אם לשלושה ולמרות, ואולי דווקא בגלל זה, רציתי לתרום מעצמי, תרומה משנת חיים. לצערי הבדיקות העלו שהכליה שלי לא מתאימה לג'לברטו. ליאת נשר, מתאמת ההשתלות בסורוקה הסבירה לי שניתן לבצע הצלבה. היה לי ברור לאורך כל התהליך שאני בידיים טובות ושאני עושה את זה".

ג'ילברטו שרדני: "ראיתי בחיי אנשים נחושים, אבל מאיה היא חדורת מטרה אמיתית. אנחנו חברי אותו קיבוץ, כולם מכירים את כולם ושמחים תמיד לעזור. מאיה לקחה את זה צעד רציני קדימה והחליטה לעזור לי בנחישות ובאומץ שראויים להערכה. זה לא ברור מאליו שאם לילדים תעזור להציל חיים של אדם אחר. אני בעצמי הורה וגודל האחריות ברור לי אבל משהו בה היה בטוח, אחר. אומץ ואצילות נפש שלא פוגשים כל יום. לאורך כל התהליך, גם כשהתברר לנו שתבוצע הצלבה ואקבל כליה מאדם אחר היה ברור לשנינו היטב מה האלטרנטיבות, מה יקרה בכל שלב בתהליך והצוות היה שם לצדנו בכל שאלה או תהייה".

עלייה משמעותית בתרומות מן החי בשנים האחרונות

כך גם במקרה של שרה ספיר, בת ה 49, מנהלת שיווק תושבת באר שבע, שהחליטה לתרום את כלייתה בסורוקה באמצעות עמותת "מתנת חיים". מספרת שרה: "מרגע קבלת ההחלטה היה לי ברור שאני עוברת את התהליך בסורוקה קרוב לבית, במערך בו ניתנת מעטפת מקצועית ואישית שבו ארגיש בטוח".

כלייתה של שרה נתרמה לאורן מזרחי, תושב הדרום שגם הוא סבל מאי ספיקה כלייתית קשה ונאלץ לעבור 3 פעמים בשבוע טיפולי דיאליזה.

שרה ספיר: " לשמחתי התברכתי בבעל, ילדים ומשפחה לתפארת, הגעתי לנחלה מבחינה אישית ומקצועית והחלטתי שאם טוב לי אני רוצה שגם לאחרים יהיה טוב. לצערי, אחי חולה במחלה חשוכת מרפא והחלטתי שאם אני לא יכולה לעזור לו אני אעזור למישהו אחר.

שרה ספיר מקבלת תעודת הוקרה בבית החולים סורוקה. צילום: באדיבות סורוקה

גם ש' החליט לתרום כליה, ובמקרה שלו הכליה לא נמצאה מתאימה לנ', אשה בשנות העשרים לחייה, תושבת הדרום. בזכות תרומתו קיבלה נ' תרומת כליה מבן שהיה מעוניין לתרום לאימו את הכליה שלו, אך גם במקרה זה לא הייתה התאמה. הכליה שהתאימה לנ' בסורוקה הגיעה מבית חולים אחר.

הצלבת הכליות שנתרמו אפשרה למטופלים הזקוקים לתרומה לעבור את ההשתלה, להפסיק את טיפולי הדיאליזה ולהתחיל חיים חדשים.

ד"ר הדר מרחב, מרכז תחום השתלות הכליה בסורוקה: "בשנים האחרונות קיימת עלייה משמעותית בתרומות מן החי המאפשרות למטופלים הסובלים שנים מאי ספיקה כלייתית לקבל מזור לבעייתם. מספר החולים המועמדים להשתלה גדול ממספר תרומות הכליה מן המת, ומטופלים רבים נאלצים להמתין שנים רבות עד לקבלת תרומה. בהזדמנות זאת, אני קורא לכם להצטרף ולחתום על כרטיס אדי, בבחינת המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".

ד"ר עבד אבו גנים, מומחה בכירורגיה כללית ובהשתלת איברים במחלקה לכירורגיה א' בסורוקה: "השתלת כליה מן החי מאפשרת לחולים הזקוקים להשתלה לקבל כליה תוך זמן קצר, כשבמקביל איכות החיים של התורמים אינה נפגעת והם יכולים לתפקד היטב עם כליה אחת בלבד".


עומר והב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות