בריאות

חוקרים ישראלים פיתחו מדבקה לאבחון מהיר של שחפת

חוקרים מהטכניון פיתחו מדבקה שנצמדת לעור ומספקת מידע על החלקיקים שנפלטים מגוף האדם ומספקים מידע על מצבו
שחפת המדבקה שפותחה בטכניון לאיתור חולי שחפה. צילום: דוברות הטכניון

שחפת, המחלה המדבקת הנפוצה בעולם, גובה בכל שנה כ-1.8 מיליון קורבנות. רוב מקרי השחפת הפעילה (כ-95%) הם בעולם השלישי; כיום, בעקבות גלי ההגירה הגדולים למערב, חלה זליגה של מחלה זו לאירופה. גם בישראל מתגלים מדי פעם חולי שחפת ולכן הוקמה ב-1997 התוכנית הלאומית למיגור השחפת בישראל.

הבעיה היא שמאחר שתסמיני המחלה אינם פשוטים לאבחון, רבים מהחולים אינם מאובחנים מוקדם מספיק או שאינם מאובחנים כלל. מדובר כיום בכשלושה מיליון בני אדם הנמצאים מתחת לרדאר של מערכות הבריאות השונות. הבדיקות הנוכחיות איטיות, לא מדויקות ואינן זמינות באזורים עניים ונידחים. כתוצאה מכך, מיליוני חולי שחפת ממשיכים לקבל טיפול לא מתאים, אם בכלל.

בעיה נוספת של המחלה הינה היא השחפת החבויה (LTBI) – מצב רפואי שבו האדם אינו מדבק אולם הוא מצוי בסיכון לפיתוח שחפת פעילה. הסיכון להתפרצותה של שחפת חבויה לכדי מחלה פעילה תלוי במצבו החיסוני של האדם והוא גדל כתוצאה מעישון, תת תזונה והשפעות סביבתיות אחרות.

על פי ארגון הבריאות העולמי, בדיקה זולה ומהירה היא צו השעה, וזה הרקע לפרסומו של מחקר פורץ דרך בכתב העת Advanced Science – טכנולוגיה חדשנית לניטור שחפת חבויה, זאת באמצעות מערכת הנצמדת לעורו של הנבדק.

גם ביל גייטס התעניין במדבקה לאיתור השחפת

הטכנולוגיה פותחה במעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון בקבוצת המחקר של פרופ׳ חוסאם חאיק, במסגרת עבודת המחקר של ד"ר רותם וישינקין. "הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם," מסביר פרופ' חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד וכיצד לנטר אותם".

המחקר נתמך על ידי קרן ביל ומילנדה גייטס וזכה להתעניינות אישית של ביל גייטס. כיום נמשך הפרויקט לפיתוח המדבקה בשיתוף A-Patch – מאגד בין-לאומי בראשות פרופ' חאיק הנתמך על ידי תוכנית המענקים של האיחוד האירופי. ד"ר וישינקין, המנהלת המדעית של המאגד, מסבירה כי "הטכנולוגיה החדשנית, שנבדקה על אוכלוסיית נבדקים גדולה בהודו ובדרום אפריקה, הפגינה דיוק גבוה באבחון שחפת הפעילה וגם שחפת סמויה – רגישות גבוהה מ-90%. האתגר הנוכחי הוא הקטנת המערכת שלנו לכדי מדבקה (פלסטר) שתוצמד לעורו של הנבדק".

החוקרים מאמינים שגירסאות עתידיות של הטכנולוגיה יאפשרו ניטור מהיר וזול של מחלות אחרות כגון מחלות זיהומיות אחרות, סוכרת ומחלות לב. מדובר בפלטפורמה המאפשרת ניטור מהיר ופשוט שיכול להתבצע בכל מקום בעולם, תוך העלאת התוצאות לענן ייעודי, וכל זאת ללא צורך ברשת חשמל ובאנשי מקצוע מיומנים.

דר' רותם וישינקין. צילום: דוברות הטכניון

ד"ר אלדד הורוביץ

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות