בריאות

חוקרות בטכניון גילו מנגנון למניעת הפעלה מיותרת של מערכת החיסון

חוקרות מהפקולטה לרפואה גילו מנגנון המונע מהמערכת החיסונית "להשתולל" בעקבות התראות שווא ולעורר בין היתר "סערת ציטוקינים", כפי שמתרחש במחלת הקורונה
ד"ר דבי יבלונסקי והדוקטורנטית אינאס חלומה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

ד"ר דבי יבלונסקי והדוקטורנטית אינאס חלומה מהפקולטה לרפואה בטכניון פענחו מנגנון מרכזי בבקרת מערכת החיסון, המונע ממנה "להשתולל" בעקבות התראות שווא. המחקר התפרסם ב-Journal of Immunology.

מחברות המחקר התמקדו בתפקידו של החלבון Gads בבקרת פעילותם של תאי T החיוניים למערכת החיסון. הממצא העיקרי שלהן הוא שחלבון זה מהווה מעין שער המונע ממערכת החיסון ליזום מתקפה מיותרת.

תאי T הם "החיילים של מערכת החיסון". כאשר הגוף מותקף בזיהום, בהתפתחות סרטנית וכיו"ב, תאים אלה עוברים התרבות מהירה, תוקפים את הגורם הפולש ואף מגייסים מולקולות אחרות בגוף כדי שיסייעו להם בתקיפתו. תפקודם של תאי T עלול להשתבש בשתי דרכים עיקריות: תת-פעילות, הגורמת לכך שהגוף לא יתקוף את הגורם הפולש ובכך לא ימנע התפתחות של מחלה; ופעילות יתר, העלולה להוביל לתגובת שרשרת המזיקה לגוף, למשל ביצירת מחלה אוטו-אימונית או סערת ציטוקינים – מונח שעלה לכותרות במגפת הקורונה.

החוקרות גילו כי חלבון בשם Gads יכול למנוע התנעה של תגובת שרשרת כזו. במובן זה הוא משמש שער סגור המונע פעילות חיסונית כל עוד התאים לא הופעלו. החוקרות גילו עוד כי עם הפעלת התאים על ידי גורם פולש – נגיף, גידול סרטני וכיוצא בזה – החלבון Gads עובר "תיוג" על ידי הוספת קבוצה כימית מסוימת. התיוג האמור מתרחשת רק כאשר שני חלבונים אחרים (LAT ו-SLP-76) נקשרים לGads- בעת ובעונה אחת לכדי קומפלקס רב-מולקולרי. היקשרות כזאת פותחת את השער ומתניעה מתקפה של תאי T על הפולש. אם רק אחד משני החלבונים האמורים נקשר ל-Gads, המתקפה לא תצא לדרך.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות